<h1>ב"מ קט"ו ע"א</h1>
<h2>דף מד:</h2>
עתה יש לנו לומר בכמה ענינים מסתלקת ומתבטלת מצות שמטה מן החוב שלא יהא נשמט בשביעית אף לדברי האומר שהיא נוהגת עכשו. דע שאם התנה עמו שלא תשמט חובו הרי זה אינו משמט, וכדתניא במסכת מכות [ג' ע"ב] אמר רב יהודה אמר שמואל המלוה את חבירו ע"מ שלא תשמטני שביעית שביעית משמטת. ואסיקנא ע"מ שלא תשמט לי בשביעית אין משמטתו שביעית, ע"מ שאין בו השמטת שביעית הרי יש בו השמטת שביעית. וכן פסק ה"ר משה ז"ל וז"ל [שמיטה פ"ט ה"י], המלוה את חבירו והתנה עמו שלא תשמט שביעית הרי זה נשמט שאינו יכול לבטל דין שביעית, ואם התנה עמו שלא תשמט חוב זה ואפילו בשביעית תנאו קיים שכל תנאי שבממון קיים, שנמצא זה חייב עצמו בממון שלא חייבה אותו תורה שהוא חייב, ע"כ. וכן מצינו דרך אחרת שאינו משמט והוא המלוה את חבירו לעשר שנים שאע"פ שבנתים עבר עליו שביעית אינו נשמט שהרי עתה אינו יכול לנגשו. וכדגרסינן בפרק כיצד העדים [מכות שם] אמר רב יהודה אמר שמואל המלוה את חברו לעשר שנים אין שביעית משמטת, ואע"ג דאתי לידי לא יגוש השתא מיהא לא קרינן ביה לא יגוש. וכן פסק הר"מ ז"ל [שם ה"ט]. גם כתב שאם התנה עמו שלא יתבענו שביעית שביעית משמט. ולא בריר לן. וכן יש דרך אחרת שאינו משמט והוא השושבינות, דגרסינן בפרק מי שמת [ב"ב קמ"ה ע"א] ה' דברים נאמרו בשושבינות, וחדא מינייהו שאין השביעית משמטתו דלא קרינא ביה לא יגוש. פירש ר"ת לפי שאינה נפרעת אלא בזמנה, ואע"ג דאתי לידי לא יגוש השתא מיהא לא קרינא ביה לא יגוש. וכן יש דרך אחרת שאינו משמט והוא מי שמשכן חובו על ידי ב"ד ולקח ממנו כלים שהן בחזרה, גרסינן עלייהו דמהני ליה תפיסתו ואע"ג דמהדר ונוטל עד לעולם אין השביעית משמטת, וכדאיתא בפרק המקבל
